בעל הסולם, "ל,
 להזמנות חייגו עכשיו: 052-7464002  
>מכירת חיסול מלאי עכשיו באתר!<
  1. דף הבית
  2. /
  3. אודות בעל הסולם
  4. /
  5. חייו ותולדותיו

אודות בעל הסולם

__________________________________
רבי יהודה לייב אשלג בעל הסולם מחפר פירוש הסולם לספר הזוהר הקדוש
ראשי פרקים בתולדות בעל הסולם
הרב יהודה ליב הלוי אשלג זצוק"ל

תחילת דרכו

  • נולד בה' תשרי תרמ"ה (24/9/1884) בורשה בירת פולין כבן בכור להוריו, הרב שמחה הלוי ומאשה רחל.
  • אביו, ר' שמחה הלוי, היה מחסידי האדמו"ר רבי מאיר שלום מקאלושין, נכדו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא, ומחבר הספר "נהר-שלום", לנסיעותיו לרבו זה הצטרף גם בנו בעל הסולם, עד לפטירת הרבי בי' בטבת תרס"ג (9/1/1903).
  • בגיל צעיר מאד ניכרו בבעל הסולם כושר התמדה וכשרונות עילויים נדירים.
  • ב"שטיבל" – בית הכנסת החסידי, השקיע הנער הצעיר עמל ויגיעה רבה בלימוד התורה ועבודת ה'. היו תקופות שלא שב לביתו מבית המדרש משבת לשבת.
  • העיד בעצמו כי בעודו אך כבן 13 שנים היו שגורים בפיו כל הש"ס עם פירוש התוספות, וכבן 18 שנים הוסמך בכתר הוראה ודיינות על ידי רבני ורשה.
  • לצד זאת נסע כאמור לקבל תורה וחסידות מרבו הרב מאיר שלום מקאלושין, ולאחר מכן היה לאחד מהתלמידים המקורבים ביותר של בנו, הרב יהושע אשר מפאריסוב, מגדולי האדמורי"ם בפולין. הקשרים ביניהם נגעו במקומות גבוהים, כפי שהדבר מתבטא בכמה כתבי יד מבעל הסולם שנשתמרו מתקופה זו, ונחשפו כעבור שנים.
  • אחר נישואיו, היה נוסע לרבו מפוריסוב, וכן נסע פעמים רבות יחד עם הרבי מפוריסוב אל האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלז, ולימים, היה בעל הסולם מפליג מאד בגדלותו של הצדיק מבעלז.

בשערי תורת האמת

  • בהגיעו לפרקו, נלקח לחתנו של הרב מאיר יוסף אברמוביץ מחסידי גור שבעיירה פוריסוב, והוא עבר להתגורר לצידו למספר שנים שבהם היה סמוך על שולחנו.
  • לבעל הסולם נולדו תשעה ילדים, חמישה בנים וארבע בנות, בניו: הרב ברוך שלום, הרב שלמה בנימין, ר' יעקב ור' משה. בנותיו: שרה ברודז'ק, בת שבע רייכברד, דבורה וייצמן, ומנוחה ורדיגר. בן נוסף, דוד, נולד חולני ונפטר בילדות.
  • לאחר שתמה התקופה במחיצת חמיו, עבר בעל הסולם לורשה, והתמנה שם לדיין ומורה צדק. לצד זאת מסר שיעורים יומיים לקבוצת נערים חריפים שלמדו אצלו בעיון שולחן-ערוך חושן-משפט. אולם את עיקר עיסוקו שם בעל הסולם בלימוד תורת הקבלה, ספר הזוהר וכתבי האריז"ל, הרמ"ק והרמח"ל.
  • לימים העיד לבנו בכורו ר' ברוך שלום: "משך ט"ו שנים שיקעתי עצמי במסירות נפש בלימוד חכמת הקבלה, ללא שהייתה לי כל השגה בפנימיות העניינים. לילות שלמים ישבתי ורגליי טמונות בקערת קרח או כשתחתיהם גחלים, פן אנמנם והם יעוררוני, כולי היה תפילה לבורא שיאיר עיניי בתורתו, עד שזכיתי למה שזכיתי".
  • במכתב שהועתק מכתב ידו במקורות אחדים מובא סיפור פלאי ממנו, על רב נסתר שנגלה אליו משך כמה חודשים בשנת תרע"ט (1918/9) שממנו קנה ידיעות בתורת הנסתר, אולם אחר שנפטר "נשארתי אז בעירום ובחוסר כל ואפילו מה שקבלתי ממנו נשכח לשעתו מחמת הצער הרב, ומני אז והלאה דלו עיני למרום בגעגועים וכיסופין עד אין קץ, לא נתתי דמי לי אף רגע אחד ביום, עד שמצאתי חן בעיני קוני וצורי ית' וית', וזכות מורי הקדוש ז"ל ותורתו עמדה לי ונפתח לבי בחכמה עליונה הלוך ורב כמעין נובע. גם נזכרתי בחמלת השי"ת כל הסודות שקבלתי ממורי ז"ל. ברוך ד' שהחייני וקיימני. ומה אוכל עני כמוני להודות לו ית', וגם מתחילה ידע את עניי שאין לי שכל ובינה אפילו להודות ולהלל בשביל טובותיו העצומים, אמנם מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל".
  • אחר שנגלו לו השגותיו העצומות בתורת האמת, הפסיק בעל הסולם בעבודת הרבנות בה עסק שעות ספורות ביום, והקדיש את זמנו אך ורק לעיסוק בחכמת הקבלה. בד בבד התקבצו סביבו קבוצה מצומצמת של תלמידים מובחרים, הידוע שבהם הוא רבי משה מרדכי שולץ זצ"ל, שחלק מהמכתבים בספר "פרי חכם – אגרות" ממוענים עבורו, ומעידים על הקשר העז ששרר בין השניים.

העליה לארץ ישראל

  • עם תום מלחמת העולם הראשונה, החל בעל הסולם לעורר בין מיודעיו על כך שיהדות אירופה בסכנה. הוא ניסה להידבר עם גדולי התורה שבפולין על חובת הלימוד של הזוהר הקדוש, אך לרבנים, דבריו נראו כהזויים ולא זכו להתייחסות.
  • להתנגדות חריפה יותר זכתה עמדתו כי על היהודים לעזוב במהירות את הגולה ולעלות לארץ ישראל. על רקע זכויות האזרח שהוענקו ליהודי פולין לראשונה בתולדותיהם, איום ההכחדה נראה כבלתי מציאותי.
  • בעל הסולם לא נסוג מעמדתו, הוא אמר מפורשות לבני ביתו כי אין לו עוד מה לעשות בעולם הזה אם יישאר בגולה, והתכונן לנסיעה לארץ ישראל.
  • כאשר קיבל אישור כניסה לארץ, מיהר לממשו. הוא לא התחשב בכך שרעייתו עמדה בימי הריונה האחרונים. וכך, בחיפזון עזב את פולין, כשחלק מילדיו מאחוריו. על אם הדרך נולדה לו בתו בת שבע רייכברד, ובחול המועד סוכות תרפ"ב (10/1921), הגיע לארץ הקודש לנמל יפו.

הקמת החבריא קדישא

  • בארץ ישראל, חשב להצטנע בין ההמון ולהתפרנס מיגיע כפיו.
  • בתחילה היה זה רבי יהושע הורביץ שגילה את סודו של בעל הסולם, משם התפשטה הידיעה לעוד קבוצה מחשובי התלמידים בישיבת "חיי עולם" הירושלמית, לצד תלמידים נוספים ממובחרי האברכים שבירושלים. הקמת החבריא קדישא היתה לעובדה.
  • בעל הסולם החל למסור שיעורים מידי לילה בחצות לחבר תלמידים. הוא הקפיד לבל יאחרו, התנה עימם תנאים שיבטיחו את נכונותם להקריב את עצמם ביגיעה בעבודת ה', והם מצידם התמסרו לכל דרישותיו.
  • לקבוצה החדשה קמה התנגדות עזה בירושלים. המתנגדים היו חברי קהילות ירושלמיות שטובי אברכיהם "נלקחו" מהם, קבוצת מקובלים ספרדים שהטיפה ללימוד קבלה וכוונות – ללא כל הבנה במשמעות העניינים. למותר לציין כי דרכו הבהירה של בעל הסולם היתה לצנינים בעיניהם וכן בני משפחות התלמידים שחרתה להם דרכם החדשה של בן משפחתם, ובייחוד הקימה בחצות הליל.
  • היו תלמידים שכשלו בלחץ הרדיפות, אך עם זאת התחשלה עתה ביתר עוז קבוצת התלמידים שראתה בבעל הסולם לא רק רב ומורה בתורת האמת, כי אם אדמו"ר לכל דבר ואיש אלוקים קדוש. מהם שפוטרו מעבודתם ובאו עד פת לחם ממש, מהם שנודו מבני משפחתם, אולם כולם התאמצו בחיבור סביב רבם.
  • בשנת תרפ"ה (1924/5) נאות בעל הסולם לכהן כרבה של השכונה החדשה "גבעת שאול" שבפאתי ירושלים, שם קבע את בית מדרשו "בית אולפנא רבתא עיטור רבנים" ללימוד הוראה ותורת הנסתר.
  • כעבור שנים ספורות עבר לגור בבתי ורשה שבשכונת מאה שערים, ולאחר מכן – מפאת חולי ה'רומטיזם' שנדרש לרפואתו אויר ים - ליפו. מדהים הדבר, כי את כל ספריו וחיבוריו הדורשים יישוב הדעת מוחלט, חיבר בעל הסולם תוך תנאי נדודים. במשך יותר משלושים שנותיו של בעל הסולם בארץ ישראל, לא היה מנוח לכף רגליו, הוא עבר מדירה שכורה אחת לדירה אחרת מידי תקופה, בירושלים, בבני ברק (שם נוצר קשר מיוחד בינו לבעל החזון-איש), בתל אביב וביפו, וחוזר חלילה, מתוך תנאי עוני ודלות, ובהמשך, תוך כדי ייסורים ומחלות.
  • החל מהימים בהם התגורר מחוץ לירושלים, הפך שיעורו לתלמידיו לשבועי בלבד, גם בתקופות שחזר לגור בעיר.

חיבור ספריו

  • בשנת תרפ"ז (1926/7) יצא בעל הסולם ללונדון. יהודי מקומי שהרגיש בו ובגדלותו, הביאו אל ביתו ותמך בו. ושם סגור בביתו, ללא טרדות משפחה ותלמידים, החל בכתיבת פירושו הראשון על ה"עץ חיים", "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות".
  • הפירוש נדפס בארץ וצורפו לו הסכמותיהם של ראש המקובלים הספרדים רבי חיים שאול הכהן דוויק, רבי יוסף חיים זוננפלד, ורבי אברהם יצחק הכהן קוק.
  • מאוחר יותר, החל בעל הסולם בכתיבת פירוש מקיף ונגיש יותר על כתבי האר"י "תלמוד עשר הספירות", עליו שקד בין השנים תרצ"ג – תרצ"ז (1932/3-1936/7). המצב הכלכלי לא איפשר להדפיסו, והוא הוקלד במכונת כתיבה ושוכפל (סטנסיל) במספר עותקים מצומצם לתלמידים. (יצוין, כי הרב שלמה יוסף זווין ז"ל, עורך האנציקלופדיה התלמודית, העריך כי בכתיבת ספר כה מורכב זה, השתתפו צוות עורכים של 25 איש. הוא סירב להאמין, כי הספר נכתב על ידי אדם אחד בלבד תוך תקופת נדודים).
  • בעל הסולם התחיל בכתיבת והפצת קונטרסים שיסבירו את רוח חכמת הקבלה באופן השווה לכל נפש. מתוך סדרה של חמישים חוברות, יצאו לאור רק שלושת הראשונות "מתן תורה", "הערבות" ו"השלום".

רבי יהודה הלוי אשלג מחבר פירוש הסולם לספר הזוהר הקדוש

כתיבת פירוש "הסולם" וימיו האחרונים

  • את תמצית מפעל חייו ראה בעל הסולם בכתיבת פירושו על ספר הזוהר. הוא ראה בכתיבת הפירוש שיביא ללימוד ספר הזוהר תרופה למצב הקשה של כלל ישראל. בכתיבת הפירוש השקיע כוחות רבים והשלים את פירושו על הזוהר בסעודת הודיה במירון בל"ג בעומר תשי"ג (3/5/1953). לאחר מכן כתב את פירושו על ה"זוהר חדש".
  • בעל הסולם סירב להתחיל בכתיבת כרך נוסף בטרם יודפס הקודם לו, מתוך חשש, שאם ימשיך בכתיבה – יתרפו התלמידים במלאכת ההדפסה על כל קשייה. רק את שני הכרכים האחרונים כתב בזה אחר זה – ביודעו כי כבר הגיעה עיתו - והם הודפסו אחר הסתלקותו.
  • בשנתו האחרונה לא פסק לרמוז כי כבר קרב זמנו. בסוכות תשי"ד (9/1953) אמר לתלמידיו כי בשנה הבאה יישב בסוכה שאותה עין לא ראתה, וכן התבטא כי לתלמידיו לא נותר זמן רב לשמוח עימו. הוא השלים את כתיבת פירוש "הסולם" ועריכת "תלמוד עשר הספירות" להדפסה בהכנסת תיקונים שונים וכותרות, אך לא החל בכתיבת ספרים חדשים.
  • שלא כמנהגו לבחור אתרוג לחג סוכות כבר בחודש אלול – לא בחר, ומנגד ביקש להקים את הסוכה עוד בטרם יום כיפור.
  • בעצם יום הכיפורים תשט"ו (7/10/1954), בשעה 11:00 בבוקר עת החזיק בעל התפילה בבית המדרש הצמוד לביתו ברחוב בלפור בתל-אביב באמירת המילים "אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי", מסופר שלא יכול היה להמשיך הלאה ושב על המילים שוב ושוב, עד שנקרא לחדרו של בעל הסולם, ושם נודע לו כי בעל הסולם השיב את נשמתו למרום.
  • במוצאי היום הקדוש, נטמן בהר המנוחות בירושלים. אוהל נבנה על קברו ועל ידו נטמנו ספרי תורה.

(מקור: אור הסולם)

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים